עיקרי התהליכים המשפטיים בסוגיית הכותל מאז החלטת הממשלה על "מתווה הכותל הרפורמי"

February 6, 2018

עיקרי התהליכים המשפטיים בסוגיית הכותל, נכתב בשבט תשע"ח.

  1. בחודש שבט תשע"ו נתקבלה החלטת הממשלה בעניין מתווה הכותל הנותנת הכרה רשמית ומלאה לרפורמים ליד שריד בית מקדשנו.

  2. ערב פסח תשע"ו - בעקבות הלחץ הציבורי הודיע מזכיר הממשלה כי יהיה הכרח לבצע "שינויים מסויימים במתווה הכותל"

  3. במהלך הקיץ העצימו הרפורמים ונשות הכותל את הלחץ על ממשלת ישראל וכן הגבירו את פעולות הפרובוקציה בראשי חודשים ברחבה המרכזית (הכנסת ספרי תורה לעזרת הנשים, תפילה מעורבת ברחבה העליונה ועוד)

  4. בחודש סיון תשע"ו הוגשה ע"י עמותת ליב"ה יהודית ואחרים עתירה לבג"ץ", עמותת "בצדק" ועוד בדרישה לביטול מתווה הכותל, במקביל לאורך תקופה זאת הוגשו עתירות נוספות מטעם "נשים למען הכותל, עמותת

  5. בחודש אלול תשע"ו בעת דיון בעתירת נשות הכותל לקבלת ייצוג במנהלת למורשת הכותל המערבי, המליצו שופטי בג"ץ לארגונים הרפורמיים לעתור כנגד התעכבות הממשלה בביצוע מתווה הכותל. עתירה כזאת אכן הוגשה, תשובת המדינה לעתירה טרם הוגשה לבג"ץ.

  6. מזה זמן רב לוחצים בלשכת רוה"מ על הרבנים הראשיים להתגמש בעניין הכותל. הרבנות הראשית דורשת לאפשר לה ייצוג משפטי עצמאי מול בג"ץ אך עד כה לא קיבלה לכך את אישור היועץ המשפטי לממשלה.

  7. לפני כמה שבועות הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק של ש"ס שיש בה כיוון נכון לאיים על בג"ץ ובכך לבלום מעט את מהלכי הבג"ץ בעניין נשות הכותל. הצעת החוק תוקנה במקצת ע"מ שלא ישתמע ממנה ויתור על החלק הדרומי.

  8. בתאריך כ"ח כסלו תשע"ז (28/12/16) התקיים דיון ב"בגץ מגנוס" בו דורשות נשות הכותל שינתן להם להתפלל, כרצונם, ברחבה המרכזית. במהלך הדיון הדגישו נשות הכותל כי הרחבה הדרומית אינה מהווה פתרון עבורם בשום קונסטלציה ועל כן הם דורשות במקביל למתווה הכותל לאפשר להן לקרוא בתורה בעזרת הנשים.

  9. כדאי לשים לב כי ישנם כיום 2 קבוצות של נשות הכותל, האחת, בראשות פעילת השמאל ענת הופמן התומכת במתווה הכותל ומוכנה לוותר על תפילות בכותל תמורת זה, לפחות לעת עתה. השנייה בראשות מגנוס טוענת כי לא תוותר בשום אופן על הפרובוקציות ברחבה המרכזית.

  10. במהלך הדיון הצהירה ב"כ נשות הכותל כי לדעתן על רחבת הכותל להיות ללא מחיצה וזאת השאיפה שלהן.

  11. בתאריך י"ד טבת תשע"ז (13/01/17) ניתן פס"ד בבג"ץ מגנוס בו קובע השופט רובינשטיין כי יאוחדו כל התיקים העוסקים ברחבה המרכזית וברחבה הדרומית ובנוסף, ניתן צו על תנאי לפיו על המדינה לנמק בתוך 30 יום מדוע לא תאפשר את קריאת בתורה לנשות הכותל בתוך עזרת הנשים.

  12. בתאריך י"ט באלול תשע"ז (31/08/17) התקיים דיון ראשון בבג"ץ בראשות הנשיאה (דאז) נאור כאשר לדיון זה אוחדו כשבעה תיקים הן מטעמם של הארגונים הרפורמיים והן מטעמנו. בדיון נמנעו השופטים באדיקות מלדון לגופם של דברים וניסו למעשה לדחוק במדינה לחזור למתווה הכותל.

  13.  בתאריך כ"ח אלול תשע"ז (19 ספטמבר 17)במענה לדרישת שופטי בג"ץ ענתה פרקליטות המדינה כי הממשלה איננה חוזרת בה מהחלטתה וכי היא ממשיכה "להקפיא" את מתווה הכותל. עוד הודיעה הפרקליטות כי הממשלה סבורה שאין בסמכותו של בג"ץ לכפות על הממשלה לקיים את מתווה הכותל ממנו חזרה בה.

  14. בתאריך כ"ז בטבת תשע"ח (14/1/18) התקיים דיון מורחב בהרכב של שבעה שופטים, לדיון זה צורפו עוד כשלוש עתירות שהוגשו בינתיים כאשר העתירה המרכזית שבהם היא זאת של "הרב ברוך וידר ואחרים" המייוצגים על ידי עו"ד זאב שרף ובו טוענים העותרים כי אין לבג"ץ סמכום לדון בכל הנעשה בסמוך לכותל כיוון שזהו מקום קדוש ובמקום כזה רק לרבנות הראשית לישראל נתונה הסמכות לפסוק וליתן הנחיות.

  15. בדיון, שעסק לראשונה לגופם של דברים נידונו סוגיות מהותיות בדבר סמכות הרה"ר על המקומות הקדושים לעומת סמכות הבג"ץ, הגדרת הכותל וחלקים ממנו כמקום קדוש, הגדרת המושג "חילול מקום קדוש" ועוד.

  16. נכון להיום, שופטי בג"ץ טרם אמרו את דברם אך הם דרשו מהפרקליטות לתת להם מספר הבהרות בעניינים שנידונו בדיון בבג"ץ וכן להעדכן את בג"ץ בדבר התקדמות העבודות להרחבת הרחבה הדרומית לטובת ארגוני הרפורמים.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload